התפתחות התחום של מקלחת-היער (Shinrin Yoku) ביפן, לוותה כבר מראשיתה במחקרים קליניים, בעיקר כאלו שעסקו בהשפעה על מדדים פיזיים כגון לחץ דם, דופק והורמונים שמהווים אינדיקציה לסטרס (מתח, דחק). מאז נוספו על המחקרים מיפן מאות מחקרים מאסיה, ארה"ב אירופה ועוד. חלק גדול מהמחקר בתחום עוסק ממש בהשפעות של מקלחת-יער- כלומר, שהייה מונחית, מובנית וקשובה של כשלוש שעות בטבע- באופן ספציפי. חלק אחר עוסק בהשפעות של שהייה "רגילה", לא מונחית, בטבע. המחקר הענף בתחום מאפשר לנו כיום לכמת את השפעת הסביבה הטבעית על המערכות הפיזיולוגיות של גוף האדם. מחקרים קליניים ומטה-אנליזות (סקירת המגמות שעולות מכלל המחקרים בתחום מסוים) מצביעים כי השתתפות במקלחת יער מחוללת שינויים מדידים, המהווים נדבך משמעותי ברפואה המונעת [1].
- מערכת החיסון: ממצב של הישרדות לשגשוג והחלמה
עבודתו החלוצית של ד"ר צ'ינג לי (Dr. Qing Li) ביפן ביססה את הקשר בין חשיפה לסביבת יער בדרך של מקלחת-יער לבין שיפור בתפקוד החיסוני. נמצא כי שהות ביער מגבירה משמעותית את פעילותם ומספרם של תאי ה- Natural Killer (NK) (תאי הרג טבעיים, תאי דם לבנים שתפקידם לזהות ולהשמיד תאים סרטניים ותאים נגועים בנגיפים). מעבר לכך, ד"ר קינג מצא שבעקבות סשן של מקלחת-יער נמדדה עלייה בריכוז חלבונים אנטי-סרטניים תוך-תאיים, ממצא המצביע על פוטנציאל חיסוני רחב והגנה מפני מחלות ממאירות [1].
אבל מה מניע את הריפוי הזה?
את הקשר המרתק שבין מקלחת יער לחיזוק מערכת החיסון ניתן להסביר ע"י האיזון העדין בין שתי שלוחות של מערכת העצבים האוטונומית: המערכת הסימפתטית Fight or Flight),כלומר תגובת "הילחם או ברח") והמערכת הפארא-סימפתטית (Rest and Digest),כלומר מצב של רגיעה, עיכול ושיקום.
כאשר אנו נמצאים תחת סטרס כרוני, המערכת הסימפתטית פועלת בעודף. במצב של "הילחם או ברח" (Fight or Flight), הגוף מעביר משאבים להישרדות מיידית – הלב דופק מהר יותר והשרירים נדרכים. במצב זה, תפקודים ארוכי טווח כמו עיכול, שיקום תאים ומערכת החיסון "מוזנחים" זמנית. הורמונים של סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין מדכאים את פעילותם של תאי ה-NK (Natural Killer cells) – תאי דם לבנים שתפקידם לזהות ולהשמיד תאים סרטניים ותאים נגועים בנגיפים.
מקלחת-יער פועלת כ"מתג" פיזיולוגי:
במקלחת-יער, נוצרים כל התנאים לפעולה יעילה של המערכת הפארא-סימפתטית: דרך האטה, גירויים חושיים רכים (מראות, צלילים ומגע), אווירה של קבלה והתרחקות מגורמי סטרס יומיומיים, הגוף עובר למצב של "מנוחה ועיכול". ברגע שרמות הקורטיזול יורדות, מערכת החיסון מקבלת אות שה"איום" (גורם הסטרס) חלף וניתן לחזור לתחזוקה שוטפת. בנוסף, מחקרים מראים כי שאיפת פיטונצידים (חומרים נדיפים שעצים וצמחים אחרים מפרישים) מעלה ישירות את הפעילות של תאי ה-NK בגוף. מולקולות אלו חודרות למחזור הדם דרך הנשימה ומעוררות תגובה חיסונית המגבירה את ייצור החלבונים האנטי-סרטניים בתוך תאי ה-NK.
ומה התוצאה של כל זה? לא רק תחושת רוגע, אלא שינוי ביולוגי מדיד שנשמר בגוף לעיתים עד שלושה שבועות לאחר המפגש.
- בריאות לב וכלי דם (Cardiovascular)
ניתוח מטה-אנליטי של מחקרים בהם השתתפו אלפי נבדקים מעיד על יתרון מובהק לסביבת היער בהשוואה לסביבה עירונית [3]. על פי ממצאיהם של Tsao et al., השתתפות במקלחת יער משפרת מדדים המעידים על תפקוד כלי הדם באופן שאינו מושג אפילו בהליכה בפארק עירוני [4].
טבלת השוואה: השפעות המרחב על מדדי לב וכלי דם
| משמעות הממצאים | הליכה בפארק עירוני (Control) | מקלחת יער בסביבת יער | מדד פיזיולוגי |
| הרפיית מתח דפנות העורקים בזמן התכווצות הלב, המעידה על רגיעה פיזיולוגית מהירה. | נטייה לעלייה או יציבות גבוהה | ירידה מובהקת | לחץ דם סיסטולי (SBP) |
| הפחתת הלחץ בכלי הדם בזמן מנוחת הלב, התורמת להורדת רמת הסטרס הכללית. | רמה גבוהה יותר | ירידה משמעותית בהשוואה לבקרה | לחץ דם דיאסטולי (DBP) |
| הפחתת העומס על הלב דרך הרגעת המערכת הסימפתטית. | גבוה יותר באופן עקבי | נמוך ורגוע יותר | דופק (Pulse Rate) |
| שיפור ביכולת ההתרחבות של כלי הדם- מגן על המערכת הקרדיווסקולרית. | רמה בסיסית נמוכה | עלייה משמעותית (Systemic & Brachial) | גמישות כלי דם (Vascular Compliance) |
- ירידה ברמות הורמונים הקשורים בסטרס
הנוכחות ביער, וכן המבנה של סשן מקלחת יער, פועלים להפחית את המתחים שאנחנו צוברים ביום יום בסביבה העירונית. ישנם מספר הורמונים שנחשבים כסמנים (Biomarkers) המבטאים ירידה במתח ובסטרס שמתבטא בגוף. מחקריהם של Antonelli et al. ו-Qiu et al. מצביעים על ירידה חדה ברמות הקורטיזול (בסרום וברוק) וירידה ברמות האדרנלין והנוראדרנלין [2][3]. נמצא שרמות הורמוני הסטרס יכולות להישאר נמוכות זמן רב יחסית לאחר הסשן, בהשוואה לרמות הבסיס שלהן (כלומר בהשוואה ללפני הסשן)
- שיפור איכות השינה
אורח חיים מודרני, תאורה מלאכותית, מסכים ולחץ פוגעים באיכות וכמות השינה אצל אנשים רבים. איזון המערכת האוטונומית – הגברת הפעילות הפארא-סימפתטית על חשבון הסימפתטית – ועלייה ברמות הסרוטונין בסרום בעקבות שהות ביער, תורמים לשיפור איכות השינה. נבדקים מדווחים על רעננות מוגברת בקימה ושיקום יעיל מעייפות [1].
- הנגישות העירונית ככלי רפואי
חשוב להדגיש כי היתרונות הללו אינם נחלתם של יערות מרוחקים בלבד. מחקרים מעידים כי גם השתתפות במקלחת יער (או שהות ברוח דומה) בפארקים עירוניים מניבה תוצאות פיזיולוגיות חיוביות, מה שהופך את זה לכלי נגיש לשיפור בריאות הציבור גם במטרופולינים צפופים [1].גם בישראל, היה זה פארק הירקון בת"א שהיה הראשון לקיים באופן קבוע מפגשים של מקלחת-יער בהנחייתו של ליאור בנתור מהארגון הישראלי למקלחת יער.
מאמר זה עסק בהשפעות פיזיולוגית. ואולם, האדם הוא יצור שלם ומורכב והשפעותיה של מקלחת יער עשויות להתרחש ברבדים רבים, כפי שניתן לראות בשאר המאמרים המובאים כאן.
ביבליוגרפיה (מאמר 1):
- Li Q, Effects of forest environment (Shinrin-yoku/Forest bathing) on health promotion and disease prevention – the Establishment of “Forest Medicine”, Environ Health Prev Med, 2022, 10.1265/ehpm.22-00160.
- Antonelli M, Barbieri G, Donelli D, Effects of forest bathing (shinrin-yoku) on levels of cortisol as a stress biomarker: a systematic review and meta-analysis, Int J Biometeorol, 2019, 10.1007/s00484-019-01717-x.
- Qiu Q, Yang L, He M, et al., The Effects of Forest Therapy on the Blood Pressure and Salivary Cortisol Levels of Urban Residents: A Meta-Analysis, Int J Environ Res Public Health, 2022, 10.3390/ijerph20010458.
- Tsao TM, Hwang JS, Lin ST, et al., Forest Bathing Is Better than Walking in Urban Park: Comparison of Cardiac and Vascular Function between Urban and Forest Parks, Int J Environ Res Public Health, 2022, 10.3390/ijerph19063451.
- Yau KK, Loke AY, Effects of forest bathing on pre-hypertensive and hypertensive adults: a review of the literature, Environ Health Prev Med, 2020, 10.1186/s12199-020-00856-7.