ה"חניכה" שלי לעולם הסביבה ושמירת הטבע הייתה דרך אקטיביזם: קודם כמתנדב ואחרי זה גם כעובד שמלווה מתנדבים במאבקים סביבתיים בארגון "מגמה ירוקה". כשאתה עוסק באקטיביזם, אתה עומד מול כוחות אדירים של כלכלה, של בירוקרטיה, של אדישות ועייפות ציבורית, של שחיתות, של הרגלים התנהגותיים. ומה עומד לצידך מול כל הכוחות האלו? אילו משאבים יש לך? תחושת צדק ומשמעות, כמובן. קהילה אולי, ארגון, תנועה. אבל זה לא מספיק בדרך כלל, לא להרבה זמן לפחות. עם הזמן חלה שחיקה, ייאוש, רצון טבעי להתרחק מקונפליקט. להדחיק אולי. אבל עם המאבק שאני משתתף בו לא היה על זיהום אוויר בחיפה (למשל), אלא על הצלת חלק מגופי? על המשפחה שלי, או הבית שלי? האם הייתי נמנע מלהאבק ככל יכולתי במקרה כזה?
הקשר בין האדם לטבע אינו חד-סטרי. מקלחת יער בגישה התייחסותית מדגישה את היחסים והמעגליות בין בריאות הפרט והחברה לבין שימור המערכות האקולוגיות. "ריפוי של אנשים ויערות יתרחש ביחד- או בכלל לא", אמר עמוס קליפורד, מייסד ה-ANFT. (הכוונה כמובן לא רק ליערות אלא לשטחים טבעיים בכלל).
שווה להתעכב על המשפט הזה של קליפורד. העולם מצוי במשבר סביבתית חמור. הסברים מדעיים לבדם לא הצליחו לשנות את ההתנהגות של מרבית המדינות, הכלכלות והאנשים. אנשים וארגונים רבים מנסים להשפיע לטובה- הן בעזרת אקטיביזם שנועד להשפיע על מדיניות ממשלות ורשויות מקומיות ובן בעזרת התנהגות צרכנית אחראית יותר. אלא שלמרות הצלחות נקודתיות, המשבר הסביבתי בעולם מחריף. נראה, שבעומק העניין, המשבר הסביבתי נובע במידה רבה ממשבר ביחסים ובתחושת השייכות של האדם כלפי הטבע. האם חיבור לטבע המבוסס יותר על קשר ורגש מאשר על ידע יוכל להוביל לשינוי משמעותי בהתנהגות של בני אדם וממשלות?
וגם אם נסתכל על העניין מזווית יותר "אנוכית" – האם כשנבין ששטחים טבעיים נגישים ופארקים איכותיים הם משאב הכרחי בשביל הרפואה המונעת ורפואת הנפש- האם אז נתעקש לשמור עליהם ולטפח אותם?
- העצמי המורחב: פעולה למען הטבע מתוך תחושת שייכות
על פי אולסן (Ohlsson), הדרך להגנה אמיתית על הסביבה אינה עוברת רק דרך חוקים או מאבקים חיצוניים, אלא דרך מה שהוא מכנה "המפנה הסובייקטיבי. ."(Subjective Turn). זהו רגע מכונן בקשר עם הטבע שבו היחס של האדם אל הטבע משתנה מן היסוד: הטבע מפסיק להיות "אובייקט" חיצוני – משאב שאנו צורכים או נוף שאנו מביטים בו – והופך לחלק מהסובייקטיביות שלנו, מהזהות ומהעולם הפנימי (1)
במפנה הזה, הגבולות המלאכותיים בין ה"אני" לבין ה"טבע" מיטשטשים. אולסן מסביר כי כאשר אנו פותחים את החושים ושוהים ביער בגישה התייחסותית, מתרחשת הרחבה של תחושת העצמי (Ecological Self). הטבע (או היער) הופך ל"ישות" חיה שיש אליה זיקה אישית ורגשית עמוקה. ברגע שהשינוי הזה קורה בתוכנו (בתוך הסובייקט), הפעולה למען הטבע הופכת ל"אקטיביזם סובייקטיבי:" היא כבר לא נחווית כמטלה מוסרית חיצונית או כפעולה מתוך אשמה, אלא כפעולה למען העצמי – מעין "טיפול עצמי מורחב". אדם שמגן על הטבע בתודעה כזו, מגן למעשה על חלק ממנו.
אקטיביזם מסוג זה הוא בר-קיימא וחסין בפני שחיקה (Burnout), מכיוון שהוא מונע מאהבה, פליאה (Awe) ותחושת שייכות אורגנית. במקום להילחם נגד פגיעה בטבע מתוך פחד, האדם פועל בעד הישות שהוא חלק ממנה. עבור הארגון הישראלי למקלחת יער, זוהי המהות של שינוי מערכתי. בחזון שלנו אנשים וקהילות לא יזדקקו להסברים מדוע לשמור על העצים – הם פשוט לא יוכלו לעשות אחרת, כי היער הפך לחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.
2. בריאות וחוסן כשירותי מערכת.
הפרדיגמה הנפוצה ביותר בעשורים האחרונים בשיח האקדמי והאקטיביסטי על שמירת טבע היא הפרדיגמה של "שירותי מערכת". הכוונה היא לכל אותן תועלות שמערכות אקולוגיות בריאות מייצרות עבורנו: טיהור אוויר, מיתון מזג אוויר ואקלים, הפחתת נזקי שיטפונות, האבקת יבולים, ייצור חומרי גלם ועוד ועוד. לעיתים קרובות מקובל גם לנסות לכמת את שווי התועלות האלו בכסף: שירותי האבקה שווים כך וכך מיליארד דולר בשנה וכו'. ההנחה היא שככל שנבין ונדע את הדרכים שבהם טבע בריא מועיל לנו ומשתלם לנו, נחליט לשמור עליו ולא נמהר לפגוע בכמות או באיכות של שטחים טבעיים.
הפרדיגמה של שירותי מערכת היא כמובן שונה מאוד מהגישה שתוארה בפסקה הקודמת. כאן הסיבה להגן על הטבע היא לא כי הטבע הוא "חלק ממני", אלא כי הוא מועיל לי או מועיל לחברת האנוש שאני שייך אליה. ישנן חסרונות בגישה הזאת, אך ניתן לטעון שהיא מותאמת לתרבות המערבית ולחברה וממשלה שמקבלת החלטות (כביכול) על בסיס תועלת וחישובים. ואולם, בין שירותי המערכת המוזכרים בדרך כלל, נפקד מקומם של כמה שירותים חשובים שמערכות טבעיות ושטחים פתוחים יכולים לספק לאדם: שירותי בריאות ורפואה מונעת, שירותי חוסן ובריאות נפשית. נושאים אלו מתוארים במאמרים אחרים באתר זה, ולא אפרט אותם כאן. מה שחשוב בהקשר של שמירת טבע, הוא שאם נתפוס את שטחי הטבע כמועילים ואף הכרחיים בשביל הבריאות הנפשית שלנו כפרטים וכחברה, ייתכן וזה יחזק את המוטיבציה לשמור על הטבע ולהימנע מלפגוע בו. שילוב הטבע בטיפול הרפואי הממסדי יעלה את המודעות הציבורית לחשיבות השימור הסביבתי, ויגביר את ההבנה כי בריאות האדם כרוכה בבריאות כדור הארץ [4].
3. ניהול פארקים עירוניים כמשאב בריאותי
כדי להשיג את האפקט והתועלת המקסימלית מבחינת רפואה, רפואת נפש וחינוך, פארקים עירוניים להיות מנוהלים בצורה המדמה סביבה טבעית: מגוון ביולוגי עשיר, סביבה "טבעית" יותר, הפחתת רעש אנושי ושמירה על מבנה צמחייה מורכב. ניהול נכון הופך את הפארק העירוני למשאב קהילתי ובריאותי חשוב. לשם כך, דרוש לנו תכנון וניהול טוב של פארקים לפי עקרונות של גינון בר קיימא וגינון טבעי: הפחתת ריסוסים, פריחה טבעית של צמחי בר, הימנעות מגיזום בקווים ישרים לא טבעיים, יצירת פינות ישיבה שקטות, הפחתת רעש, יצירת מגוון בתי גידול ועוד. גישה זאת מגובה ע"י תיאוריית שיקום הקשב שאחד מעקרונותיה הוא שסביבה עשירה ומגוונת יותר תורמת יותר לשיקום המשאבים הפנימיים של האדם.
4. צדק סביבתי וחוסן קהילתי
בערים גדולות רבות במערב, כולל בישראל, ישנם פארקים רבים יותר ואיכותיים יותר בקרבה לשכונות עמידות בהשוואה לשכונות של מעמד סוציו-אקונומי נמוך. הדבר קורה גם בגלל שקרבה לפארקים מעלה את מחירי הדיור וגם בגלל חוסר שיוויון בתכנון. לעומת זאת, אזורי תעשייה עתירת זיהום יהיו בד"כ סמוכים לשכונות עוני ואוכלוסייה חלשה. אלו הן דוגמאות להיעדר של "צדק-סביבתי"- שיוויון בגישה לסביבה איכותית מחד, ולגורמים של זיהום סביבתי מאידך. חוסר השיוויון הזה מגביר גם פערים בתחום הבריאות.
Bikomeye et al. מצביעים על כך שהשקעה בחלוקה שוויונית של שטחים ירוקים היא כלי קריטי לצמצום פערים בריאותיים. גישה לטבע ולשטחים פתוחים מפחיתה תחלואה קרדיווסקולרית ובונה חוסן קהילתי, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ובכך מגבירה צדק בריאותי בין-דור [2]..
מן הסתם, תחושת שייכות לטבע הייתה מובנת מאליה במשך רוב שנותיו של המין האנושי. ועדיין, רובנו נולדנו לתוך מציאות של הפרדה, באורח החיים כמו בתודעה. אם נרכז את הכוונה והמאמץ שלנו בכיוון הנכון, ייתכן ואפשר יהיה לגשר על חלק מהפער ולהזכיר לעצמינו שפגיעה בטבע היא פגיעה בעצמינו.
ביבליוגרפיה (מאמר 3):
- Ohlsson H, Nature Connection as Spirituality, Wellbeing Practice, and Subjective Activism, In: New Spiritualties and the Cultures of Well-being, 2022, 10.1007/978-3-030-94829-0_9.
- Bikomeye JC, Balza JS, et al., The impact of greenspace or nature-based interventions on cardiovascular health or cancer-related outcomes, PLoS One, 2022, 10.1371/journal.pone.0276517.
- Ryff CD, Spirituality and Well-Being: Theory, Science, and the Nature Connection, Religions, 2021, 10.3390/rel12110914.
- Sundermann M, Chielli D, Spell S, Nature As Medicine: The 7th (Unofficial) Pillar of Lifestyle Medicine, Am J Lifestyle Med, 2023, 10.1177/15598276231174863.